תמונות לסלון הן מרכיב עיקרי בעיצוב הבית. לא החלק הכי עיקרי, כי זה עניין של תשומת לב לפרטים, והעדפה אישית, ומה לא. אבל הן משפיעות. מספיק לראות בית "לפני" הזנתו בתמונות לסלון, ו-"אחרי" הזנתו בתמונות לסלון – כדי לראות את ההבדל, ולהיווכח בו. יש לזה השפעה, יש לכך משמעות.
תמונות לסלון נקראות גם תמונות קנבס לסלון, כי הרבה מהן יכולות לבוא על גבי קנבס, כך שהן יכולות להיות או עיצוב על גבי נייר, כמו ציור או משהו בסגנון – או צילום. ההבדל העיקרי בין תמונות קנבס לסלון לבין עיצובי נייר, מה שנקרא, הוא המסגור. שכן המסגור, הופך את הנייר, לכדי חבר מיוצג ולגיטימי באחוות התמונות – שכן המסגור מעניק נופך, עומק, משמעות וטאץ' סופי לתמונות עצמן, בין אם הן מיועדות לתלייה בסלון, או במקומות אחרים במרחב הבית ו/או העסקי.
תמונות קנבס לסלון יכולות להיות גדולות במיוחד, וזה חלק מהאיכות מסגור יכול להעניק להן – את היכולת לתלות אותן בחלל הסלון. כי כשתמונות הופכות לגדולות במיוחד, אתה כנראה רוצה שתהיה לך דרך לתלות אותן. כמובן, שתמונות גדולות במיוחד זה עניין יחסי, ייתכן שזה גם תלוי בגודל הסלון עצמו. סביר להניח שאם הסלון נתחם בשטח מועט יחסית, אז התמונות יכולות להיראות גדולות במיוחד, בין אם זה נכון עובדתית ובין אם לאו. ואם הסלון נתחם בשטח רב מכך, ייתכן שהתמונות יכולות להיראות בפרופורציה אחרות, לגודל הנתפש, קודם לכן. כך, שכמו הרבה דברים אחרים – גם הסלון האינדיבידואלי משנה, נשב – ומעניק פרופורציה לעיצוב המתקבל, והמתבקש בו. כך שתמונות הקנבס, לא מציעות רק התאמה בין אלמנטים, צבעים, פריטים, חפצים, ריהוט וכד' – אלא גם התאמה למרחב עצמו, מבחינת גדלים ופרופורציות להם.
כך שכתמונות קנבס מקבלות מסגור שבאמת תוחם אותן לעיצוב נייר, או לצילום המודפס בהן – הן מקבלות את היכולת לתלייה בטוחה, ואסתטית – כמו גם את הטאצ'ים הנוספים, המשמשים לאמירה נוספת בעבור היצירה. כך שלקוחות פרטיים יכולים למעשה לרכוש תמונות גדולות לסלון, ולבקש עבורן שירותי מסגור ולוודא שהם אכן יכולים לתלות את התמונות הנ"ל בסלונם, או בכל מקום בו הם תכננו – ו/או להחמיא ליצירה, ו/או לצילום שהם רכשו (ו/או קיבלו לידיהם) – על ידי מסגור שיכול לבטא את הכוונה הנוספת שהם מבקשים להנכיח כדרך המסגרת, במידה ויש להם רצון ועניין לעשות זאת.
כך שאם נחזיר למהות של עיצוב הבית, אנחנו למעשה יכולים לעשות זאת דרך תמונות קנבס גדולות. יש ברחבי האינטרנט דוגמאות רבות לעיצובים של תמונות שעברו מסגור, והן למעשה מונחות, ו/או תלויות בסלון, כך שהן מחמיאות לעיצוב, ו/או מבטאות בו דבר מה, או איכות שפשוט מתאימה, פשוט נמצאת שם. וזה יפה, כי עיצוב, בכלל, ותמונות לסלון בפרט – לא בוחרים על בסיס חישובים מדויקים. כן, יש התאמת צבעים, יש התאמת צורות ואלמנטים, ומה לא. ועם זאת, כשזה מגיע לעיצוב תמונות לסלון הבית, יש עניין של אינטואיציה עיצובית, של חיבור לחוש הפנימי בכך. לכן שני אנשים יכולים לבחור את אותן תמונות לסלון, בין אם שקיבלו מסגור דומה או שלא – והתוצאה תהיה אחרת לגמרי, גם אם הסלון שלהם זהה גם כן. זה פשוט, מה שמתאים לאדם אחד, מדויק לו בדיוק – וסביר שמה שמדויק לאדם אחר, יהיה לפחות מעט שונה. לכן, יש בקשה ועניין להשוות צורה למקור, ולבחור באופן מקורי, מן המקור הפנימי של כל אדם – את סוג העיצוב המתאים לו ביותר – שיכול להתבטא בתמונות הקנבאס לסלון – המדויקות לו ביותר. כמעין הבעה של הרצון הפנימי שלו בעיצוב פנים הבית, בכלל, ושל הסלון בפרט, כמו גם כמובן – כל חדר אחר שכך יבחר.
כך שתמונות יכולות להיות למעשה עשויות נייר, או חומרים אחרים – ויכולות להציג צילום ממוסגר, ו/או אלמנטים אחרים. מה שיפה, זה כשזה מדובר בצילום – זה יכול להביע צילום שאותם לקוחות פרטיים צילמו, וכעת רק פיתחו ושמו לכדי מסגור כדי להציג בסלונם – וזה יכול להביע רכישה של אותם לקוחות פרטיים, אשר בחרו לרכוש יצירה של צילום, מאת אמן שהם מעריכים באופן אישי או כללי, בעבור יצירת צילום זו או אחרת. כך שזה יכול להיות מודפס על גבי נייר, ועל אף שנייר הוא אכן חומר איכותי שיכול להתאים לכך – נייר הוא לא בהכרח חומר הגלם היחיד שניתן להשתמש ֶבו – על אף שנייר יכול להיות בחירה מעולה למי שיחליט שכך מתאים לו.
כך שלמעשה, זה עניין ומלואו, עולם שלם של אפשרויות עיצוביות שניתן לחקור בתחום התמונות – וזה קל יותר כאשר זה ממוקד, כאשר אנחנו יודעים שאנחנו רוצים לתלות אותן בסלון, ואל נגיד – בחדר השינה, או בתערוכה ציבורית כלשהי. זה מקבל על האפשרויות שלנו, זה מצמצם את הטווח – כך שמה שאנחנו רוצים יכול להמצא ביתר קלות. וכשיש טעם מסוים, ומצפן פנימי – אפשר לעקוב אחריו כדי למצוא את היצירות המדויקות שיהיה נעים לתלות בחלל הבית. תודה על הקריאה, בהצלחה.
